איכויות הגיבור (1\9): לבחור לצאת למסע

ארכיטיפ הגיבור מניע את ההתפתחות העצמית שלי מזה שנים רבות, ובשנים האחרונות גם מוביל את עבודתי עם ילדים. זהו פוסט ראשון בסדרה שבה אתאר את תשעת איכויות הגיבור, כפי שאני מבין אותו.

Frodo: "What must I do?"

(Lord of the Rings: The Fellowship of the Ring)

המעבר מהשגרה היומיומית החילונית, דרך מרחב לימינלי בדמות שומר סף, אל תוך עולם מקודש ופנטסטי מתחיל בנקודה מאד מסוימת בחייו של הגיבור, וזוהי צומת הבחירה.

צומת בחירה היא רגע שבו הפרוטגוניסט יכול להחליט אם להישאר בחילוני או לעבור למקודש. לא תמיד הפרוטגוניסט מבין שהוא עומד בפני צומת בחירה; לעיתים הוא לא רואה את כל האפשרויות ואז העלילה מדלגת על הבחירה המכוונת והמודעת של הגיבור לצאת למסע, והוא פשוט נזרק אליה.

לעיתים העולם הפנטסטי כופה את עצמו על החילוני כשמשבר חיצוני מתקרב לבית. במקרה כזה הבחירה של הפרוטגוניסט, אם הוא מספיק מודע לצומת הבחירה שבפניו, היא בין גישת ה-Fight המכוונת והמווסתת של הלוחם, או ההימנעות בדרך Flight של העלם הנצחי (פואר איטרנוס).

העלם הנצחי בוחר לא לצאת למסע, לא להתבגר ולקחת אחריות, אלא להיוותר בממד קיום אינפנטילי-פנטסטי-אומניפוטנטי; קיום אימהי-רחמי של נוחות וסיפוק צרכים מידי. הוא לא מעוניין לפגוש אתגר במרחב לא ידוע, אלא מעדיף להישאר סטטי:

"הפואר מתקשה במימוש ארכיטיפ הגיבור ובקבלת הקודים החברתיים של מחויבות, התמדה ועבודה. הוא חי לפי עקרון העונג של סיפוקים רגעיים ומסרב לעבור לעקרון המציאות...נדמה לו שעדיין לא הגיע צו הגירוש מגן-עדן, צו העבודה והמאמץ, האומר: 'בזיעת אפך תאכל לחם'. הוא מתנגד לזמן, לעבודה, לסדר, להגבלות ולגבולות, ללמידה, להיסטוריה והמשכיות (שהם עקרונות האגו). הוא חי את הזמני וה'בינתיים' ומסרב לקבל את השינוי המתבקש מההתבגרות ואת הסבל ההכרחי של ההתפתחות הכרוך במודעות, בשינוי ובוויתור.

הפואר מרמה את עצמו ומתכחש לזמן העובר, כאילו ההווה קיים לנצח. הכחשת תודעת המוות של קצה הדרך אינה מאפשרת את קיום הדחף למימוש עצמי, שנובע מתודעת הזמן האוזל[1]."

פיטר פן הוא עלם ניצחי שחי בארץ-לעולם-לא בתור ילד שמסרב להתבגר. בעולם שלו כל המבוגרים רוצים לגזול ממנו משהו ולשעבד אותו. בנרטיב של הסרט "הוק", בסופו של דבר פיטר פן כן נשאר בעולם "הרגיל" כי הוא התאהב בנכדה של וונדי. הוא מחליט אז לוותר על חיי הנצח שלו ו"לרדת לקרקע" ולהתבגר. הבעיה הייתה שהוא התבגר מדי ושכח את פיטר פן הילד לחלוטין. המסע שלו בסרט "הוק" הוא כמבוגר שחוזר לילדות. אבל זה סיפור אחר....

האדם בחיי היומיום לא יכול לבחור לצאת לכל מסע שהחיים מציעים לו – לעיתים הקריאה לא רלוונטית לרגע מסוים בחייו, אבל כך או כך פשוט אין זמן לכול המסעות שהאדם מפנטז עליהם. הגיבור יודע לזהות את הקריאות הנכונות, אלו שייקחו אותו עוד צעד לעבר מימוש העצמי, הביטוי של כוליות הנפש שלו. הבחירות האלו, הם שיעצבו את חייו ויגדירו מי הוא.

[1] "מסע הגיבור". רות נצר. עמוד 190.