איכויות הגיבור (9\9): להעביר את זה הלאה

"The hero carries our aspirations, our ideals, our beliefs. In the deepest sense the hero is created by us; he or she is born collectively as our own myth.[1]"

המסע של הגואטמה בודהה עבר דרך שלושה פיתויים: פחד, תשוקה, כוח. הבודהה עמד (או, יותר נכון, המשיך לשבת בצל העץ) מול שלושתם בגבורה וסירב. הוא הצליח לשחרר את הנפש שלו מכבלי עולם החומר, מהתגובה האוטומטית-החייתית, מההתמכרות לסיפוק, מההימנעות מכישלון, ומהרצון בשליטה. ואז הייתה לו בחירה – האם יפרוש להר נידח ויעביר את זמנו בנעימים, או שיחזור לעיר ושם יפיץ את הבשורה. הבחירה של אותו אדם, או אותה דמות, השפיעה אל חייהם של מיליוני אנשים בכל העולם מאז. התובנות של הבודהה מספקות דרך לתרגול של שחרור ושל חיים הרמוניים. תובנות אלו לא היו מופצות לולא היה בוחר להעביר אותם הלאה.

זהו אולי הפיתוי הרביעי והאחרון של הבודהה – לפרוש מהעולם לחיי נוחות. אולי, בין היתר, הבודהה הבין שלחזור לעיר, להמולה, לפיתויים של החומר, ולחיות שם, מהווה דרך התרגול המשמעותית יותר עבורו, כמו גם הדרך לבדוק אם התובנות שלו יפעלו לא רק על עצמו, אלא גם על אחרים – כל אחד, למעשה.

ככה, הגיבור ממשיך לבנות את עצמו כשלם בזמן שהוא פועל, כחלק, כדי ליצור שלם (חברתי)

חדש וגדול יותר מעצמו.

[1] The Cry for Myth. Rollo May. Pg. 54